נכון, אין לחם. או פיתה. או לאפה, או בורקס, או מלאווח. אבל בואו, יש לא מעט מאכלים שביום יום אנחנו חושבים שהם חייבים חמץ לצידם, אבל פתאום כשאין, אנחנו מגלים שהם גם עומדים בזכות עצמם. ולא, לא צריך לאכול את הדיקט ושמו מצה, קרטון למאכל, מניפה תנ״כית או איך שלא תקראו לו. בחיי שאפשר בלי.
בואו, אני לא מאלה שאומרים משפטים חסרי אחריות כמו ״אין על חומוס עם בצל, מי צריך פיתה בכלל??״ צריך, ועוד איך צריך. אבל אם אין, או יותר נכון אסור לשבוע, אז הקטע הזה של לקחת בצל חי, זה שמגיע בחומוסייה בצלוחית מתכת עם רבע עגבנייה וכמה זיתים, לקלף ממנו חתיכה שנראית כאילו הטבע עיצב כפית לגריפת חומוס, לנגב ולאכול – זה טוב. באמת שטוב. לא טוב כמו פיתה אבל אי אפשר לשמוע כל הזמן את ״עטור מצחך״, לפעמים שומעים גם את ״גברת עם סלים״. טעים, זה טעים.
מרק זה מאכל שלא מקבל מספיק כבוד בישראל. מרק עוף – כשאתה חולה, מרק תירס – כשאתה אשכנזי, מרק רגל – כשאתה תימני, מרק כלשהו – כשקר. אבל מרק זה אוכל נהדר, עשיר, מגוון, מפתיע, משתלם, מחמם (גם בקיץ – שימו מזגן על 16 מעלות, קור פינגווינים, תעלו על פוך ותאכלו מרק. זה נדיר), ובעיקר ממש לא חייבים קמח בתוכו. נכון, קרוטונים מכפילים את הכיף, ושקדי מרק זו התמכרות של הרבה אנשים, ובכל זאת, אל תהיו קטנוניים.
תאכלו מרק. זה נדיר. צילום: שאטרסטוק
טוב, זה כבר למתקדמים. אבל – אם עושים שקשוקה טובה ממש, עם טעמים חזקים, עם תוספות (מרגז מטיס שקשוקה לחלל, חציל ובולגרית זה פחד אלוהים), עם ביצים שמבושלות mw, לא נוזליות אבל לא קשות, זו מנה שלא באמת באמת חייבת חלה. זתומרת, עדיף חלה, חלה ושקשוקה זה כמו לנון ומקרטני, כמו דוכין ושטרית, כמו צ׳יקו ודיקו, זוגיות מושלמת לנצח, אבל אפשר גם בלי. רק לתקופה של פסח.
אוקי, גם כאן הפיתה (פיתה!!! לא לאפה!!!) משחקת תפקיד חשוב מאוד. אבל בשנים האחרונות גיליתי את הסוד של שווארמה בצלחת – כשבא לך להרגיש שאתה אוכל כמו בנאדם, בישיבה, עם סכו״ם והכל, תזמין מנה יפה של שווארמה עגל, עם איזה 2 תוספות חמות ליד וקצת סלט. טעים, משביע מאוד ואפילו פחות כבד בלי הבצק. החיסרון – שווארמה בצלחת עולה כמו טסלה. אבל לשבוע של פסח, אפשר לעמוד בזה. בישיבה.
כשחסר בתפריט מאכל משמעותי בחיים כמו לחם, צריך להחליף אותו במאכל אחר. וכאן הממולאים מספקים את הפיצוח הכי חכם שיש – מדובר באוכל, שיש בתוכו עוד אוכל. איך אפשר לטעות? פלפלים אדומים ממולאים באורז, בצל ממולא בבשר טחון, עגבניות ממולאות, קישואים ממולאים, אני יכול להמשיך ככה עוד שנים.
אוכל, שיש בתוכו עוד אוכל. איך אפשר לטעות? צילום: שאטרסטוק
מי שיש לו את זה בכל יום שישי, לא מבין כמה המאכל הזה יכול להיות ההיילייט של הערב. איפה אני פוגש את זה? כשעושים ליל סדר אצל הצד שלי, AKA הצד האשכנזי, ואשתי או אמא שלה, AKA הצד המרוקאי, מביאות דגים. העיניים של כולם בורקות, כולם מבקשים תוספת, כולם מדברים על זה כל הערב. לאף אחד אין צורך בלחם ואף אחד לא נוגע בגפילטע.
ההיילייט של הערב. צילום: שאטרסטוק
לא משנה מה. קבב, שיפוד פרגית, אנטריקוט, סינטה, פיקניה, נתח קצבים, פילה, כבד עוף. מי שמבין בעל האש יודע שפיתות זו הונאה, או דרך של המזמין לכסות על העובדה שאין מספיק בשר. בעל האש אוכלים רק בשר, קצת ירקות ליד לאיזון וערק.
לא צריך כלום ליד. צילום: שאטרסטוק
נכון, זה לא מאכל. אבל זה המשקה האולטימטיבי של פסח. אומרים שהוא הגורם המרכזי להתברברות הארוכה במדבר. משמח לבב אנוש, משמח את מנהל הבנק כי העלות שלו עדיין בסיסית יחסית, טעים – בטח למי שגדל בבית מרוקאי, או כמוני, גדל חצי מהחיים בבית כזה. טוב לפני הארוחה, טוב במהלך הארוחה ומעולה בסוף הארוחה, רגע לפני השנ״צ שאחריו, כנהוג, יש עוד ארוחה.
חג שמח!
צילום תמונת שער: שאטרסטוק
נויפלד בתאי סטורי - בואי לאילת! לאילת?
נסענו לאילת בשביל הבריכה, נשארנו בשביל סלט הפומלה של תאי סטורי. כן, אמרתי פומלה
לעולם בעקבות הבטן – נויפלד הלך לאכול בביג החדש
איזה מותגים יש בביג פאשן גלילות? מותגים טעימים במיוחד
מלכה של אייל שני - האם היא באמת המלכה של השכונה?
נויפלד הלך למסעדת מלכה, שעברה כתובת אבל נשארה מפלט של שפיות
ולנטיין בסלון יווני
חצי עולם כבר שר יוונית, אז זרמנו לטברנה וחזרנו עם מסקנות
עוגיות, ואין יותר בעיות - נויפלד בצ'וז יור קוקיז
נסענו לצ׳וז יור קוקיז - choose your cookies - בדיזנגוף וחזרנו עם מחשבות
ג'אגר בקרית אונו - אם יוצאים מגיעים למקומות טעימים
מה איבדנו בקריית אונו? את אחד ההמבורגרים הטובים שיש
און אנד עוף - נויפלד ביקר במסעדת סילי קיד
הקריספי צ׳יקן הפך סוף סוף את העוף לסקסי. יצאנו לסילי קיד להבין למה
ככה חוגגים סילבסטר!
רגע לפני 2025, נויפלד מדרג את 4 הדרכים הטובות ביותר לפתוח שנה