תנו לאוכל לנצח!

יש כל כך הרבה דברים שמפלגים אותנו במדינה הזאת, שכל מה שנשאר לנו זה להגיד תודה לאל על האוכל. אנחנו עם בולס, עם פותח שולחן, עם נשנשן, עם שאוהב ראשונות אבל גם מאמין בעיקריות וגם סוגד לאחרונות, עם שאוהב לפתוח את המקרר פעם ברבע שעה כדי לבדוק אם התרחש איזה נס וצץ שם משהו חדש. אנחנו נפגשים לאכול בחגים, בשבתות, בשישי בערב אבל גם בשישי בבוקר ובצהריים במשרד. אנחנו אוכלים בזול אבל מקפידים גם לאהוב את הביוקר. מצלמים אוכל, מדברים על אוכל, מפרסמים אוכל. אם הייתי עושה דגל חדש, הייתי שם במקום מגן הדוד אוכל. השאלה רק איזה.

אז קבלו את מצעד המאכלים הכי מחברים. אלה שמחזיקים אותנו כעם, כבר 77 שנים, והכף עוד נטויה. אלא, שראויים להיות מאכל על דגל המדינה:

בורקס

בורקס תורכי? בורקס בוטיק? בורקס פיצה, תפוחי אדמה, גבינה? בורקס בוטיק? מה זה משנה. הבורקס מועמד מוביל להופיע על הדגל שלי. באת לחדר ישיבות? יהיה שם בורקס, ואתה לא תהיה מרוכז כל הישיבה כי כל מה שתחשוב עליו זה ״יאללה שמישהו ייקח כבר בורקס ואני אקח מיד אחריו״. באת לנחם אבלים? 70% בשביל להשתתף בצערו של מישהו, 30% בשביל הבורקס. המוסכניק עשה לך הנחה יפה? תבוא יום אחרי עם קופסת בורקס מכובדת, ותוודא שגם בפעם הבאה תקבל הנחה יפה. בורקסים, ה״ממולאים״ של הבצקים, פיצחו את השיטה, כי זה אוכל שיש בתוכו עוד אוכל, וכשהוא חם, הוא אשכרה יכול לאחד את העם.

מאחד את העם. בורקס. צילום: שאטרסטוק

סלטים למרכז השולחן

לא, לא העל האש, לא הדגים, לא הבשרים. הסלטים. אפשר להגיד במילעיל, אפשר במילרע. סלטים מבושלים, סלטים חיים, סלטים חמים, סלטים קרים, סלטים חריפים, סלטים מתקתקים, סלטים שלא ברור למה קוראים להם סלטים כמו סלט תפוחי אדמה שבואו, זה לא סלט זה תפוחי אדמה אבל יאללה בסדר. סלטים זה אוכל מאחד כי כולם אוכלים אותו ביחד, כולם מבקשים מכולם ״תעביר לי את המטבוחה״ או ״שגר את הגזר המבושל לכיוון שלי אבא״ ועל כולם צועקת אמא, או סבתא, ״אל תתמלאו יש אוכל״ - למרות שכולם מסכימים שזה האוכל הכי שווה בכל הארוחה. אם הייתי שם סלטים על הדגל היו שם איזה 8-9 צלוחיות קל.

האוכל הכי שווה בארוחה. צילום: שאטרסטוק

משהו בסיר

האמת זה לא משנה כל כך מה יש בסיר. מרק? יופי. קובה? תענוג. ממולאים? אמא׳לה ואבא'לה. כי סיר זה בית, סיר זה לב, סיר זה חייל שחוזר הביתה ומסתכל ישר מה יש בתוכו, סיר זה ילדים גונבים ממנו אוכל לפני שהארוחה מתחילה. סיר זו לא סתם מנה שמתבשלת, סיר זו הבטחה. סיר זה גם דבר נודד – אתה חולה? אמא תבוא אליך עם סירים. סירים נודדים בחגים. לא יודע איך זה בשאר העולם, אבל בישראל, סירים זה החיים. איזה סיר הייתי שם על הדגל? אף אחד לא היה יודע לעולם כי זה סיר סגור, אבל כל אחד היה מנחש שזה הסיר האהוב עליו.

סירים נודדים. צילום: שאטרסטוק

פיצוחים

כל אחד והפיצוח שלו, או ״אמור לי מה הפיצוח שלך ואומר לך מי אתה״. גרעינים שחורים –אתה ישר ולעניין, מה שרואים זה מה שמקבלים. קפה שחור, כדורגל, קול מחוספס. סיכוי לא רע שאתה אביב אלוש בכלל. קשיו – אתה פרמיום נגיש, גם בנאדם ברמה מאוווד גבוהה, אבל גם עדיין מחובר לקרקע. בוטנים אמריקאים – לא התבגרת ואין לך שום תוכנית להתחיל להתבגר בקרוב. קבוקים – אתה תקוע בעבר. פיסטוק – אתה מקדים את זמנך. כבר שנים אתה אומר שפיסטוק זה טעם גן עדן, כבר שנים שאתה לא מבין איך אין פיסטוק בכל שולחן ובכל הזדמנות, ופתאום איזה ארטיק מטופש גונב לך את כל ההצגה. גרעינים לבנים / שקדים / גרעיני אבטיח – אתה תעלומה. ובכל מקרה, אם יש לך פיצוח מועדף, אתה ישראלי אמיתי. על הדגל הייתי שם qr קוד שסריקה שלו נותנת הנחה בחנות פיצוחים.

מה הפיצוחים שלך אומרים עליך? צילום: שאטרסטוק

פיתה עם חביתה

וואלה, לא ציפיתם, אבל תחשבו על זה שנייה - יכלו להופיע כאן המון סוגים של פיתות. עם שווארמה, פלאפל, שניצל, קבב. אבל בואו, אין דבר יותר ישראלי מפיתה עם חביתה לארוחת ערב. אפשר לאכול אותה בכל ערב, כל השנה, כל שנה. פיתה עם חביתה מול החדשות, פיתה עם חביתה מול משחק, פיתה עם חביתה כי יש לך 4 דקות לאכול כולל זמן ההכנה, פיתה עם חביתה בערב שאין בו כלום ושום דבר ועולה לאוויר השאלה ״מה אוכלים הערב?״ וכולם עונים ״פיתה עם חביתה״ כאילו עלתה להם איזושהי הברקה והם לא אכלו בול אותו דבר כל ערב כבר שבועיים. אני אומר לכם שאם תהיה פיתה חביתה על הדגל, אנחנו נהיה עם מאוחד יותר, רגוע יותר, שבע יותר. טוב יותר.

פיתה עם חביתה לעם רגוע ושבע. צילום: שאטרסטוק

לסיכום

לא כולם אוהבים חומוס. לא כולם אוכלים על האש כי יש יותר ויותר צמחונים. לא כולם אוהבים מלבי, פתיתים, יש אנשים שאפילו פיצה לא הכי עושה להם את זה, אנשים מוזרים אבל קיימים. אבל עם הרשימה שפה, אי אפשר להתווכח. זו רשימת גאווה לאומית אמיתית.

חג שמח ישראלים ☺

צילום תמונת שער: שאטרסטוק