טוב, לקח לנו זמן להחליט לכתוב אבל החלטנו שלא לשמור את זה בבטן.
היתה ציפיה למשהו אחר, נתחיל כך. הגענו לחגוג 10 שנות נישואין ביום 2/7/08. הודעתי על כך למי שרשם א ההזמנה, שאלתי אם הדבר...
יקבל איזו התייחסות ונאמר לי שבהחלט כך ייעשה. סיפורים! לא מילה ולא חצי מילה, אפילו לא חיוך מיותר אחד.
הגענו, אנחנו מתיישבים ומעיפים מבט אל הבאר, הברמן פותח מול עינינו בקבוק יין עם השיניים. ממש כך!!
הקוקטיל עם התפוחים הגיע ורגע לפני שהונח על השולחן מעדה המלצרית שלנו ושפכה חלק ממנו על השולחן. בנונשלאנט היא שואלת אותי "נרטבת?" עניתי שלא, היא פשוט סובבה את הפרצוף שלה והסתלקה. לא החליפה את המשקה, לא ניקתה את השולחן, כלום!! המשקה, אגב, היה טוב מאד.
הלחם השרוף, רוטב הכמהין שלא הורגש כלל בגלל טעמו החזק של הלחם, כל אלה היו רק התחלה של ארוחה משמימה שמתאימה לשף מתלמד. סליחה שגב אבל פיקששת בגדול!!
המנה הראשונה באה על צלחת ענק, ניוקי עם סלט שלא היה מתובל כלל וגם לא מעורבב כמו שצריך.
המנה העיקרית, מנת פילה ומנת אנטרקוט, שתיהן עשויות כמעט במידה (הפילה הרבה פחות מהמידה והאנטרקוט קצת יותר מהמידה) אבל שתי המנות היו ממש שרופות מבחוץ. בשר פשוט חרוך. שנינו יוצאי מסעדות בשריות רציניות ויודעים שכדי לחרוך בשר כך צריך ממש "כשרון".
הקינוח של השוקולד היה לא יותר מקפולסקי למתקדמים. הסופלה נזל כמו מיים, ואתה יודע שגב שזה צריך להיות קצת יותר צמיגי מזה, המקפא היה פשוט להפליא וכך גם המוס. סתם מוס שוקולד. סתם.
המחיר..... כאילו לא אמרנו את כל מה שאמרנו לעיל. חבל על הזמן.
ציפינו להרבה יותר מזה. חבל, שם זה לא מספיק, צריך להקפיד על האוכל. לא היית במסעדה וזה מורגש!!
השירות היה חובבני המסעדה רועשת מדי, המלצרים נראים מבסוטים מאד מהחברה שלהם זה עם זה. השארנו טיפ גדול מתוך הרגל, לא בגלל שצריך היה.
שוב, לקח לנו הרבה זמן להחליט אם לכתוב אבל החלטנו שלא לשמור את זה בבטן. מצטערים אבל זו האמת!!
