לאחר דרך לא דרך התאכזבנו מהאוכל. הכל כמעט אורז בוורסיות שונות, מנות קטנות ,מאולצות והמחיר ממש מופקע. לסיכום לא נחזור וכלל לא מומלץ.
דרך ארוכה מידי בלי כביש אוכל ממש לא טעים שלא לומר מגעיל ( מלא לימון ובלי טעם ) . מנות בגודל של מנה אחת שהתחלקו בין שלושה סועדים . אפילו אין קולה במסעדה . מחיר מופקע חבל על הזמן 90 ש"ח... לאדם על ארוחה שלא שווה שקל . מסעדה גרועה כזו עוד לא הייתי בחיים שלי ומקווה גם שלא אהיה , ומי שהמליץ לי אני אסגור איתו חשבון . בקיצור אל תחשבו על זה !!!!!!!!!!
ביקור באמצע השבוע שקט ונוח מאוד,לשבת ליד החלון ביום קיץ חם ממש כיף.מומלץ מאוד!
הייתי היום, מאוד נהנתי, אוכל טעים מאוד, שרות טוב. על האירוח אין מה לדבר, היה מעולה. ממליצה בחום
הגענו ביום שבת 14:30 שיא העומס, קבוצה של 12 איש. השירות לא משהו. המנות הראשונות חלקן מעניינות, חלקן רגילות. המנות העיקריות לא טעימות. מקום המוני ורועש. לא שווה את הטרחה והמרחק. אולי פעם... היה טוב...
אצל אבו אלהיג'א במסעדה - לא שואלים מה אתה רוצה לאכול.אצל אבו אלהיג'א בבית בעין חוד - מגישים לך את כל התפריט.זה מתחיל במרק עדשים חמצמץ וטעים, ואז מגישים חומוס מאגוזים לידו סלט חצילים... שרופים, הכל טעים-טעים.חמוצים משיח מוכרה שאנחנו לא מכירים יש גם זיתים וחומוס עם טחינה בלאדי כל כך טעימה שנעלמה.אצל אבו אלהיג'א במסעדה המנות מגיעות עם הסברים.זה לא סלט ביצים, הם אומרים, זה סלט תפוח אדמה עם כורכום. טעים, וזה פלפל ממולא באורז, מנסף עם עגל וכבש שנותרו עצמות ריקות בפנים.המלוחייה, הם מגלים לי בסוד, תעשה לך ולה פלאים אבל תשתה הרבה תמרהינדי.אבל את סוד הפלא - לא מגלים.אצל אבו אלהיג'א בבית בעין חוד מגישים כרוב ממולא עם אורז והל וליד זה לשון פר ממולאת בבשר טעים.אתה לא מספיק לבלוע והמקלובה מגיעה על צלחת מפוארת וקישואים עם חומוס לתפארת, בצל מטוגן, חום כמו ריבה והעוף חבוי בפנים.אנחנו כבר מלאים והם אומרים - לא, יש מג'דרה על בורגול חום ועגבניה חריפה לזרז עניינים.כן, את הצלחת הריקה של הסינייה אפשר להוריד, ומה זה? זה כרובית בטחינה, תרד שיהיה לך כוח לקום מהשולחן ושכחתי להזכיר סלט ירקות וחוביזה שקטפו בשדה.אמרתי לך לא לאכול פיתה - אומר המלצר.כרטיס אשראי - לא מקבלים, אם אין לך כסף תשלח צ'ק בדואר או שתביא בפעם הבאה.ככה זה אצל אבו אלהיג'א במסעדה.
הבית היא מסעדה שרוב האנשים שאכלו בה עד היום שמעו עליה משמועה, ידעו בדיוק לאן לנסוע, שאלו בדרך או ב-144, ואיכשהו הגיעו דרך שביל בטון מימי המנדט למרכז הכפר. איזו הפתעה חיכתה שם. המסעדה... הזו, שאין כמוה בארץ, רק נותנת ונותנת. כל מנה מיוחדת מקודמתה, ולמרות שכבר לא יושבית בבית המשפחה, אלא במסעדה המשופצת, האותנטיות נשמרת בטעם של כל מנה ומנה. אין שם סטייק, אין שם קולה, ואין שם צ'יפס. לא אגלה מה יש, כדי לא לקלקל את ההפתעה. סעו לשם! אל תאכלו לפני כן! ואל תשכחו לקחת לשם את כרטיסי הביקור שלכם!
מומלץ להגיע, בעיקר באמצע השבוע. כך מצאתי את המלצרים רגועים וחייכניים, יושבים לצידי ומספרים לי על המקום. מצאתי אוכל נהדר וממש מרגש, אשר התאים לקיבתי שלא סובלת אוכל פלצני אך מתענגת על... אוכל ביתי שנעשה באהבה.אהבתי גם את הסגנון: לא צריך להזמין. המלצר מביא הכל מהכל.תשתדלו שוב, לא להגיע בסוף השבוע.
היינו לפני שנה - היה אינטימי, טעים ונעים. ובעיקר אותנטי. חזרנו בשבת האחרונה וברחנו - הלכה האינטימיות והאותנטיות. זה נראה כמו חדר אוכל של קיבוץ בברדק. המגשים עמוסים במזון שנראה תעשייתי... ובעל הבית אדיש לעובדה שהזמנו שולחן והוא לא נראה באופק. אם אתם אוהבים איכות ויחס טוב - להתרחק!
אולי פעם היה שם מעניין - הגענו בשבת - בלי אוירה, בלי כלום, פשוט בית חרושת לכסף, תור ארוך. האוכל - לא משהו, בשביל אוכל כזה פשוט לא צריך לנסוע לסוף העולם. המקום - יפה שלעצמו, יפה לראות... משם את הנוף וזהו. להכנס למקום שמבשלים בכניסה בחצר ולקרוא לה מסעדה?! בעל הבית צוחק (עלינו) כל הדרך לבנק, יכול להיות שהמקום היה קטן - זה היה אחרת. זה מה שקורה שגדלים...