ביום חמישי 12/7/13 ישבנו לארוחת צהריים. לא בכדי בחרנו בשגב שכן חיפשנו מקום שבו אנחנו תמיד נהנים ו"הולכים על בטוח" משום שהייתה זו ארוחתנו הראשונה מחוץ לבית בהיותנו הורים חדשים וטריים...
לתינוק בן חודש.הזמנו מקום והושבנו בפטיו.אנו נוהגים לסעוד רבות במסעדה,כך שהושבנו בפטיו לא פעם, אך בפעם זו הושבנו בצד הנידח והמוזנח משהו.. לא היינו מייחסים לזה חשיבות אילולא מיקומנו הנידח למדי גרם לצוות לשכוח מקיומנו. ניגשו אלינו לראשונה בערך רבע שעה אחרי שהתיישבנו. המנות הראשונות שלנו(מרק פטריות וסלט איטלקי) הגיעו אחרי קרוב לחצי שעה, אולי קצת יותר, וגם אז המתו בסבלנות ולא התלוננו (ומחזיקים חזק אצבעות שהעולל לא יתעורר בינתיים ושלפחות יתאפשר לנו לאכול..),לאחר מכן הגיעו המנות העיקריות, אף הן באיחור ניכר. גם כאן לא אמרנו דבר וחיכינו כי מה כבר יכולנו לעשות. כשאלו כבר הגיעו, ביקשנו צ'ילי אך זה לא הגיע עד עצם היום הזה על אף שפנינו למלצר והזכרנו לו. בסוף הארוחה, הגיעה פתאום קערית אישית של סלט כלשהו והוצגה לנו כ"פיצוי על כל העיכובים". למרות שלא אמרנו דבר ולא התלוננו ייאמר לזכותם שהבחינו בעצמם במחדלים והחליטו לפצות. אבל בחייאת!!! סלט קטן אישי אחרי סיום כל הארוחה כפיצוי???? (רומזים לנו משהו..? בכל זאת, אחרי לידה תנו לי רגע ואוריד הכול..) הודינו בנימוס אך בשלב זה כבר סיימנו לאכול.המלצר שאל אם נרצה שיארוז את הפיצוי אך רק רצינו חשבון ופשוט ללכת. כך עברו להן כמעט שלוש שעות של מה שהייתה אמורה להיות ארוחת צהריים מהנה אך מהירה. היינו חיים בשלום עם העיכוב, אבל דווקא הפיצוי שבחרו לתת, הטיימינג והדרך, הותירו טעם רע.
