סלבה וידה, תל אביב

לא משהו . השקשוקה אנמית לחלוטין וחסרת מלח וכך הסלט הישראלי. מעט מאוד מאזטים ולחמניות קטנטנות. המלצרית דיברהרק אנגלית...

צוות מקסים אוכל טעים, מרגישים בבית, מנות טעימות ויפות מאוד. מחיר הוגן ויותר בשביל התמורה. מאוד אהבנו וחזרנו כמה פעמים

מסעדה ברמה נמוכה מאוד: בקשתי מלח ופלפל - לא קבלתי, נאלצתי להגיע למטבח לבד. בקשתי שתי כוסות מיץ תפוזים (24) לילדים - קבלנו כוסות בנפרד ואחרי שתי תזכורות (מלא קרח עד למעלה וקצת מיץ).... צלעות טלה (132) היו קטנות להפליא (על צלחת גדולה כמובן), לא עשוייות בפנים - אדומות לחלוטין, ברוטב לא ממש מרשים. לא מצדיק מחיר מוגזם וזמן המתנה רב. שמות של מנות לא משקפות את המנות - במקום לכתוב אורז או רוטב במילים פשוטות, הם טושטשו ע"י מושגים קולינריים מפוצצים שרוב המבוגרים לא מבינים, קל וחומר ילדים. ילדים אמרו לי "אבא, אני לא מבין אף מילה מהתפריט". אין תמונות של מנות. היום זה באופנה במסעדות פלצניות להביא מילים ממטבח האיטלקי -כי זה קונה יותר לקוחות פלצניים שיכתבו בפייס "אכלתי בקר קטנטן עם ריזוטו (138) וכד'" (במקום לכתוב אורז) . פסטה עם גבינה = 72 שח. תאור מנות ע"י מלצר היה מוגזם וציורי בכמה מונים. תפריט כתוב בדפי A4 פשוטים. מסעדה לא מוכנה כלל להוציא מנות פשוטות יחסית שיתאימו לילדים (אורז/ציפס עם חזה עוף/שניצל וכד'). מסעדה לא טרחה לשים שם שלה עליה - היא מוציאה שלט עם השם ליד הכניסה על מעמד ומחזירה כשהיא סגורה. במילה אחת אכזבה מאוכל, שירות והכי גרוע -יצאנו 3 רעבים מתוך 4 אנשים. רשת המבורגרים מוכרת עם ליצן צמודה בחוף הים פתרה את הבעיה הדחופה של הילדים שכבר בכו ב-40 שח מה שלא הצליחו לפתור כ-500 שח במסעדה. במילה אחת : "הגעתי רעב ויצאתי רעב".